המטרה בכלל היתה להגיע למדריד לצפות במשחק של ריאל מדריד. זה היה העוגן של הטיול כשהתחלנו לתכנן אותו, כי רצינו שלבן הגדול יהיה שווה להצטרף אלינו. האמצעית, אוהבת לנסוע ואם יש קצת שופינג על הדרך אז היא בכלל תשמח. והקטן, מאושר להיות עם כולם ביחד ולהרגיש את האחים שלו שבדרך כלל ספונים בחדריהם ועם מסכיהם. בנוסף, גם לו היתה מטרה. הוא ידע מנסיעות קודמות שיש מצב להעשיר את אוסף המיניונים שלו.
כך יצא שהבעל הציע לשלב את ברצלונה ולקנח במדריד. אבל בסוף, כמו כל תכנון, תאריך המשחק לא היה וודאי והטיסה שהזמנו חזרה לארץ הטילה בספק את הגעתנו למשחק. כך יצא שנשארנו רק עם ברצלונה.
אבל אל דאגה, מיד הוזמנו כרטיסים למשחק כדורגל בקמפ נואו בברצלונה. כאמור, אמנם לא הקבוצה הפייבוריטית אבל מספיק כדי לעשות את עבודת השכנוע.
כאן אקדים ואומר שמשחק הכדורגל הזה היה בדיעבד אחד ההיי לייטים של הטיול מצד כל בני המשפחה, כולל הבנות. זאת בהחלט חוויה מומלצת גם למי שאינו חובב כדורגל שרוף. אי אפשר שלא להתרגש מהמסה האדירה של 70,000 איש שמעריצים את קבוצתם, להיות חלק מהאווירה הזאת. הופתענו מהסדר המופתי ששרר בקרב הקהל, אף אחד לא עישן לידנו. היה משחק טוב והרבה גולים. והעיקר, היינו בצד המנצח, עם הופעה מרשימה של מסי וסוארס, למביני דבר.
הבן לבש תלבושת קצרה של קבוצת ברצלונה, ולכן היה היחיד שהצליח להגיר פחות זיעה מאיתנו מהחום ומהשמש הישירה שהיטיבה להתמקד עלינו במקום בו ישבנו, כי המשחק היה בשש אחר הצהריים ואמא (כן זאת אני…) אמרה להתלבש עם חולצה ארוכה ומכנסיים ארוכים כי משום מה חשבתי שיהיה קר. אבל גם זוטות שכאלה לא יכלו לחרב את הנאתנו המושלמת מהמשחק.
אבל רגע ,לאן כבר קפצתי? נחזור לנקודת ההתחלה. היעד נקבע. אספנו מידע מהרשת, מחברים ושכנים. הכנו מבעוד מועד מסלול עם פירוט של מסעדות ללא גלוטן כי לאמצעית יש צליאק וחשוב שנדע שיש לה מה לאכול כדי שלא ניקלע למשברים של רעב בדרך (בכל המסעדות שהדגשתי בהמשך מצאנו עבורה מנות ללא גלוטן ותודה מיוחדת למקדונלדס שבסניפים שלהם מצאנו תפריט ללא גלוטן).
הגיע היום הגדול נוסעים לשדה התעופה ומגיעים בשש וחצי בבוקר. הזהירו אותנו שזה היום הכי עמוס בשנה. ממתינים לשאטל. יחד איתנו ממתינים לא מעט אנשים וכשהגיע השאטל סוף סוף כולנו נדחסים כמו סרדינים לאוטובוס. התחלה לא משהו. לא האמנתי שאפשר לדחוס כל כך הרבה אנשים ומזוודות ולנסוע כל כך מהר ושכולם יישארו בחתיכה אחת. הגענו לתור הארוך אבל הפלא ופלא, תוך פחות משעה כבר היינו אחרי שליחת מזוודות וביקורת דרכונים.
נרשמה הקלה גדולה אצלי, שאפילו עיכוב של שעה בעליה למטוס לא הצליח להוריד את מצב הרוח.
הפוסט יתמקד בחמשת הימים שהיינו בברצלונה. עם זאת, הטיול כלל שלושה ימים נוספים בקוסטה דורדה שנמצאת במרחק של כשעה ורבע מדרום לברצלונה. שם, בסמוך לעיירת החוף salou, שוכן עולם מופלא וקסום שנקרא פארק אוונטורה. מדובר במתחם עצום הכולל פארק שעשועים ופארק מים. ארשום כאן רק טיפ קטן, השהיה במלון שבתוך הפארק מקנה כרטיסים בחינם לפארק השעשועים וכרטיסים בהנחה לפארק המים. מומלץ לחובבי הז’אנר.
איך אפשר לסכם חמישה ימים בברצלונה בכמה משפטים?
אתחיל בכך שזאת עיר ממש כייפית, מרווחת, נוחה למטיילים. יש הרבה מה לראות. שילוב מוצלח של תרבות, אדריכלות, שופינג, כדורגל ופעילויות לילדים. יש מגוון מסעדות טובות. ואכן, הגענו לעיר באמצע אוגוסט והיה חם ואיתנו הסתובבו הרבה תיירים מכל מיני מדינות. אבל האופי הזורם והפתוח של העיר פשוט מזמין להצטרף לזרם ההולכים בה. הרחובות גדולים ומרווחים וממש אפשר לנשום לרווחה ולטייל וליהנות מכל הגודל והיופי הזה שנפרש לפנינו.
המלון שבחרנו לא היה על שדרת הרמבלס ממש אלא יותר באזור של כיכר קטלוניה וזאת היתה בחירה מוצלחת כי ברמבלס עצמה קצת יותר מתויר וצפוף. ביציאה מהמלון, שדרה חביבה של בתי קפה באויר הפתוח, אליה נמלטנו לקפה ומאפה באחד הערבים אחרי שהקטן נרדם ועוד נשאר לנו קצת כוח.
איפה היינו ומה עשינו? בחלוקה לימים
ביום הראשון טיילנו בסביבות המלון ונסענו בערב למופע מזרקות הקסם בכיכר אספניה. שדרה של מזרקות קטנות שמובילה אל המופע המרכזי שהוא מזרקה גדולה עם מים שמושפרצים בגבהים שונים, בכיווניות ובתאורה מתחלפת. חביב ביותר. המופע מתקיים בסוף השבוע.
ביום השני טיילנו באוטובוס האדום בחברת Barcelona bus touristic. הסיור מאפשר נקודת מבט כללית על כל העיר ממרומי הקומה השניה של האוטובוס. אפשר לשמוע פרטי מידע בעברית על כל מקום באמצעות אוזניות שמחוברות למושב ואפשר לעלות ולרדת בכל תחנה שרוצים. עשינו את כל המסלול מהתחנה הראשונה ליד המלון ועד לתחילת הרמבלס מכיוון הנמל.
שדירת הרמבלס עצמה רחבה, צבעונית, הומה באנשים, בתי קפה, חנויות ודוכנים לממכר מזכרות, משובצת ברוכלים מזדמנים ואומני רחוב יצירתיים. במיוחד התלהבנו מפסלי האדם שמתחפשים לדמות וממש משקיעים בכל הפרטים הקטנים בתלבושת ובאביזרים נילווים. עומדים קפואים ולא זזים. כשזורקים מטבע להצטלם לידם הם משנים עבורך תנוחה ואז שוב קופאים על מקומם עד המשלם הבא.
בערך במרכז הרמבלה – שוק לה בוקריה. שוק אוכל עשיר בצבעים, טעמים וסוגים שונים של מאכלים: פירות וירקות טריים, שוקולדים, מאפים, פירות יבשים, דגים ופירות ים.
מהרמבלס אפשר גם לצאת לרובע הגותי על סמטאותיו ושלל חנויותיו המיוחדות. פשוט לטייל ולספוג את האווירה. וכך עשינו, עד שעצרנו למנוחה בגלידת מרקו. בהחלט גלידריה מעניינת עם טעמים מאוד מיוחדים.
כאן התפצלנו לבנים – בנות. הבנות שמו פעמיהן להתעמק באזור השופינג המרכזי. הכוונה לפסיאו דה גרסיה, רחוב שלם שמשני צידיו פרושות מיטב החנויות. לחובבות וחובבי השופינג בהחלט יש מה לחפש שם: מנגו, זארה, paul & bear, ליוויס, אדידס, חנות ענקית של אפל וגולת הכותרת, החנות brandy melville. כל מי שיש לה טינאייג’רית באמתחתה מחייכת עכשו ומבינה לליבי. בפעם הראשונה שנכנסנו לברנדי, החנות היתה מפוצצת והמדרגות אל קומת הקרקע של המדידות היו מליאות בנות ואמהותיהן. מיד הבנתי שזה לא בשבילי כל ההמתנה הזאת והכרזתי שיוצאים, מה שגרר אכזבה עצומה ומבטים כועסים מצד בתי. הבטחתי שנגיע לשם שוב (מזל שהחנות היתה קרובה יחסית למלון) ואכן קיימתי את הבטחתי ובפעם השניה שהגענו החנות היתה כמעט ריקה ואפילו מצאתי כסא קטן לשבת בזמן שהיא מדדה. אח, ההנאות הקטנות של החיים.
הבנים המשיכו לטייל ברמבלס וגילו בדרכם ממצא מרעיש. ממש בלב ברצלונה, חנות של ריאל מדריד, ששימחה מאוד את הבן הגדול, שבתורו שימח את בעלי החנות כשרכש תלבושת ואביזרים נוספים. השלמות לשופינג הספורטיבי הם עשו בחנות הספורט הגדולה דקטלון.
התאחדנו כולנו שוב בנסיעה לאטרקציית פארק גואל, עוד יצירת אומנות של האדריכל גאודי (שם למדנו חוק וסדר מהו. מאוד מקפידים על שעת כניסה מדוייקת אפילו לא דקה לפני הזמן שהוזמן בכרטיסים).
ביום השלישי, בעודנו רעננים, התחלנו בקניון דיאגונל מאר, קניון מוצלח שכולל גם סניף של פרימרק למעוניינים. משם עברנו לטייל בסגרדה פמיליה (הכנסיה הבלתי גמורה של גאודי) ארוחת צהריים במסעדת פיקולו, מסעדה איטלקית מקומית קסומה ובערב כאמור משחק הכדורגל.
ביום הרביעי נסענו לפארק המבוך. נחמד. מתאים יותר לילדים קטנים ולמי שנמצא על הדרך עם רכב. עדיף להגיע בימי ראשון, שאז הכניסה חופשית והחנויות בברצלונה במילא סגורות. חזרנו במטרו (9 תחנות, בערך 20 דקות). בדרך לתחנת המטרו חלפנו על פני קיר גרפיטי מדהים ששימש רקע לצילומים.
עצרנו לאכול במסעדת פטגוניה ארוחה טובה (ולא ממש זולה) של סטקים טעימים, לחמים טובים, אמפנדס. בשלב הזה הגדול פרש למלון ואנחנו המשכנו לסיור באקווריום (נחמד) ובקניון הצמוד, שהוא היחיד הפתוח ביום ראשון, אבל לטעמנו ממש לא שווה את הטרחה. בערב חברנו שוב ונסענו להסתובב בשכונת גרסיה כדי לחוות את הפסטיבל המקומי, שמתקיים בכל שנה בחודש אוגוסט, וכולל רחובות מקושטים, תהלוכת תחפושת, מופעי רחוב ופעילויות בסגנון לונה פארק לילדים. שם גם רכשנו את המיניון החדש שנוסף לבית משפחת חן.
ביום החמישי סיור של כשעה ורבע בקמפ נואו. ארוחה במסעדה של רשת הארד רוק קפה שיש בה תפריט אמריקאי והקירות מקושטים בגיטרות ובפריטים אחרים של כל מיני זמרים מהעולם.
בשלב הזה שכרנו רכב ונסענו לפארק אוונטורה.
ומה אומרים הילדים? הם למדו כמה מילים בספרדית, בייחוד את צמד המילים פארא סינקו בו השתמשנו כשחיפשנו מונית לחמישה. הם היו מרוצים מאוד ונשארו עם טעם של עוד. וכשהם שמחים אז גם אנחנו. כל אחד השיג את מטרותיו וההנאה היתה רבה.
לסיכום, בכל טיול יש לצד ההנאות והכייף גם את אתגרים, רצונות שונים של השותפים למסע, גילאים שונים של הילדים – אצלנו יש שני מתבגרים ואחד קטן וזה קצת יותר מורכב למצוא פעילויות שכולם יהנו מהם ביחד.
הזמן קצר ובאמת רוצים ליהנות ולמצות את החוויה, כך שממש חשוב לבצע כמה דברים בסיסיים: תכנון מקדים, תיאום ציפיות משותף טרם הנסיעה, לעיתים כדאי להתפצל, תוך כדי הטיול, כדי למזער חיכוכים ובעיקר, נדרש רצון טוב של כל הצדדים וגם להסכים “להחליק” כל מיני סיטואציות ורגעים לא נוחים, כדי לא לגרור אותם לרגע החדש הבא.
ברצלונה מדהימה. חזקת את התחושות שלי. בעלת לי זכרנו עבר
מקסים
תודה ירדנה. זאת באמת עיר נהדרת!!!
אסנת, אני עוד זוכרת את “הלקראת” ושמחה שנהניתם כולכם. אכן לא קל לשלב רצונות של כל בני המשפחה, ועם מתבגרים זה לפעמים קשה במיוחד. חותמת על כל התובנות שרשמת בסוף.
חייכתי לנוכח “חוויית ברנדי”. הבת שלי אמרה שמוכרחים. רשמתי את הכתובת באמסטרדם, וכשהגענו השתרכו תורים אדירים בתאי ההלבשה ומול הקופה. הבת החמודה שלי הסכימה לוותר לאלתר. תחילה עוד אמרנו שאולי נשוב, אבל בהמשך היא ויתרה. אולי כי אצלנו כבר יש סימנים של יציאה מגיל ההתבגרות המוקדם.
זיוה, תודה על תגובתך. ידעתי שיהיה מי שיבין את הענין עם ברנדי. הן ממש מתלהבות מהחנות הזאת. אנחנו קיבלנו משימה מיוחדת מהחברות בארץ לקנות לאחת מהן מתנת יום הולדת שם, כך שהשילוב של המשימה והרצון האישי גברו על כל אפשרות לוותר. בכל אופן כל הכבוד לבתך שהיא “חסה” עלייך.
כתיבה מקסימה כמו תמיד, ו….אשמח לטיפים ללא גלוטן.. 🙂
תודה מותק. נקבע לקפה ואספר לך כל מה שאני יודעת