"אני לא מבינה לאן נעלם הילד המתוק שלי. אני עוד זוכרת שאספתי אותו מהגן והוא צעק אלי מרחוק "אמאאאאאא" ורץ לזרועותיי בחיבוק אוהב עם הידיים הקטנות והטובות שלו.

ואז בשבריר הרגע הזה כל המהומה שהיתה לי קודם בראש עם רשימת המטלות האינסופית והבוסית ש"חפרה" לי בעבודה, כל זה פשוט נעלם ואושר מילא את ליבי.


תמיד האמנתי שאהבה היא המנוע בחיים האלה. וחיפשתי אחריה. אהבה לבן זוג, לילדים שלך, לעשייה שלך. אהבה שיש בה רגש לקיום שלך ובפשטות שמחה בקיום שלך. כולנו מחפשים להרגיש אהובים ורצויים. שיש מי שרואה אותנו, מבין אותנו. מבין באמת, גם מבלי שנזדקק למילים.