בדיוק היום לפני שנתיים פתחתי את הבלוג. קיומו של הבלוג מאלץ אותי, במובן החיובי של המילה, לשבת רגע ולהסתכל אחורה על הזמן שחלף ולהתבונן בפוסטים שהוצאתי מאז הסיכום הקודם.
בעצם השנה היו לי שתי הזדמנויות, שמתאימות לסיכומים מהסוג הזה.
הראשונה, בחודש מרץ, כשמלאו לי 50, גיל משמעותי ועגול שמזמין סוג של חשבון נפש, שבחרתי להתחמק באלגנטיות מלהתייחס אליו ולא כתבתי כלום בהקשר הזה.
והשניה, כאמור כעת, כשהבלוג חוגג שנתיים.
קראתי באיזה ספר, שלעיתים מה שאנחנו לא אומרים חשוב לא פחות ולפעמים יותר ממה שאנחנו אומרים, כי גם בשתיקה יש אמירה. אבל כל מה שלא נאמר מוביל בסופו של דבר אל הנאמר.
באמצעות הכתיבה אני בכל זאת רוצה לנסות למצוא את המילים שייתנו לי יותר בהירות.
[קרא עוד …]