“אמא, ראיתי באינטרנט ערכה מקסימה של ההגדה של פסח שנכנסת לתוך קופסת גפרורים מיוחדת ואני לומד לאייר אותה דרך הסרטונים שיש שם. אולי נזמין את הערכה הזאת ונכין אותה ביחד?
את יכולה לבוא רגע לשבת איתי ולראות למה אני מתכוון”.
לבוא לרגע? איך בדיוק? הייתי באמצע ניקיון וסידור לקראת פסח וכל המטבח עלה על גדותיו.
“אני ממש עסוקה עכשו חמוד”, התחלתי לומר, אבל למראה המבט המאוכזב והמתחנן שלו הבנתי ש”יותר עדיף” לי לבוא עכשו.
כשהוא נדלק על משהו, זאת כרוניקה של התפתחות ידועה מראש. תיכף הוא יתחיל לחפור ולקרוא לי כל כמה דקות. כשזה לא יעזור הוא יתחיל לכעוס ולהתמרמר, מפלס העצבים (שלי) יעלה ופתאום,
בלי להתכוון בכלל, מרגע תמים אחד וקרבה מתוקה של אמא-בן, נמצא את עצמנו במדרון חלקלק של רגשות תוססים, עוינים, הווליום יתגבר. כל צד יתחמש בארטילריה רגשית ויתבצר, משני צידי המתרס, על עמדתו המוצדקת ובסוף גם כשכבר אגיע אליו כל הטעם יתפוגג.
זו נקודת אל-חזור שאם מצליחים לאתר אותה בזמן, אפשר לנטרל את הפצצה המתקתקת.
אז עזבתי הכל ובאתי והתחלנו לצפות ביחד בסרטון הראשון (מתוך חמישה..). כשהושלמה תמונת ארבעת הבנים שבהגדה נזכרתי לפתע במתאמנת שלי.
תמונת הבנים לקוחה מסרטון קומיקס מתוך ערכת הפסח של דניאל הקריקטוריסט
[קרא עוד …]
ארכיון של מרץ 2018
בחזרה לעתיד עם הטרנדולוגית עדי יופה
מרואיינת שמתארחת בבלוג זה לא טרנד חדש בכלל. בלוגריות רבות עשו זאת לפני, אם כי עבורי זה בגדר חידוש. מי שדווקא מבינה מאוד בטרנדים ומסייעת לחברות ועסקים לחזות מגמות עתידיות ולייצר חדשנות בתחומם, היא האורחת הראשונה שלי, הטרנדולוגית עדי יופה.
אז למה בעצם החלטתי להצטרף לטרנד הזה של ראיונות? כי השנה אני משתתפת בקורס לבלוגריות שנקרא “הפרלמנט” בהנחיית הבלוגריסטית יונית צוק ואחת מהמשימות שקיבלנו היתה לחשוב את מי היינו רוצים לראיין לבלוג שלנו ולבצע את הראיון.
הרבה שמות של נשים מעניינות חלפו במחשבותיי אבל חיפשתי להרגיש את ה”קליק”, החיבור הזה שנובע מה”בטן”. זה קרה כשראיתי את המכתב שכתבה עדי יופה לבתה ביום האישה בשבוע שעבר.
הרגשתי שהיא לקחה את כל מה שהייתי רוצה לומר לבתי, זיקקה מתוך זה כמה תובנות מהותיות וניסחה אותן בצורה תמציתית, מדוייקת ומרגשת. תם החיפוש.
באותו רגע הבנתי שעלי לאזור אומץ ולפנות אליה כדי לראיין אותה.
אני עוקבת וירטואלית בפרופיל הפייסבוק של עדי וכבר מזמן התרשמתי מהעשייה הייחודית והמסקרנת שלה, שתיכף ארחיב עליה פה בראיון, אבל רגע לפני, הנה המכתב הזה, שפשוט שבה את ליבי ואני ממליצה לקרוא אותו גם אם אתן אימהות רק לבנים כי תכל’ס, הוא מיועד לכל אחת מאיתנו.
[קרא עוד …]