לונדון המרתקת האירה פניה אלינו בשמש ובמזג אוויר נעים. גילינו מקומות חדשים ומעניינים, שוטטנו ברחובותיה הקסומים. כמה נוח להסתובב בעיר שהשפה המדוברת בה היא קצת כמו שפת אם.
קפצנו אליה לחמישה ימים בלבד של ביחד משפחתי. בגלל הזמן הקצר שתכננו, היה לי חשוב לנהל שיחת תאום ציפיות עם הילדים טרם הנסיעה, באופן כזה שהמילים לא יכנסו באוזן אחת ויצאו מהאוזן השניה ושוב אקבל את התואר המפוקפק – חופרת. שעת הכושר נקרתה בדרכי כשנסענו לחגוג את סיום הלימודים במסעדה ואז פתחתי ואמרתי שאנחנו לקראת טיול קצר ואני מצפה שכל אחד ישמור את פרצוף תשעה באב שלו למועד המתאים בחודש אב, בבית. ביקשתי שיאספו את עצמם ואת משברי מצב הרוח של גיל ההתבגרות, בדיוק כמו שהם מצליחים לעשות זאת ליד החברים שלהם, כי תכל’ס, המטרה של הנסיעה היא ליהנות מבילוי משפחתי משותף ולצבור חוויות ממקום חדש והבעל תמך בי והוסיף בהומור: “אתם לא חייבים ליהנות אבל לפחות תעמידו פנים שאתם נהנים, כדי לא לחרב את האווירה ואת הכייף של האחרים”.
בדיעבד, האם ה”חפירה” הועילה? יש מצב שכן. האמת שהם היו ממש מקסימים גם אחד לשני וגם אנחנו נהנינו מהם. לא שלא היו פה ושם גם רגעים קלים של תלונות אבל בשורה התחתונה הם בהחלט שיתפו פעולה, הצטרפו לאטרקציות, הלכו הרבה ברגל ונראה שנהנו.
[קרא עוד …]