לא עצמתי עין כל הלילה. משהו ממש הטריד את מנוחתי. אולי קצת נמנמתי פה ושם אבל לפי השעון שליד המיטה קמתי כמעט כל שעה, כך שאי אפשר להגיד שישנתי טוב. הסיטואציה המלחיצה שוב ושוב טרטרה במוחי ולא הצלחתי לגרש אותה. בכל פעם שהתעוררתי עשיתי נשימות עמוקות, ספרתי מלא כבשים וניסיתי לחשוב מחשבות טובות, אבל עוצמת הטרדות היתה כזאת שכלום לא עזר.
בלילה, באופן מיוחד, כל השדים קופצים פתאום מהמחבוא שלהם וחוגגים על חשבוני, לעומת שעות היום שיש בהן יותר הסחות דעת. אבל בלילה שקט וחשוך והזמן לא זז.
כשהלב כבד יש כזאת תחושה שזהו זה, תמיד אני ארגיש ככה ואף פעם זה לא יעבור ואיך אעביר את הימים הבאים?