היא הגיעה אלי מתוך הסערה של הגשם שירד בחוץ בעוצמה רבה.
ענת פתחה ואמרה: “אני מסתובבת בהרגשה שכל מה שאני עושה לא פוגע. זה פשוט לא זה. קוראת על כל הנשים האלה שהן גדולות מהחיים, נשים רבות פעלים שנעות מעשיה לעשיה עם להט ואנרגיה, מגדלות ארבעה וחמישה ילדים, בעלות עסק, תוך כדי שולחות תמונות של טיולים שלהן לבד בחו”ל או עם המשפחה ומנצחות על הכל ביד רמה בעוד שאני מרגישה כל כך תקועה, מסתובבת בעצם בלי מטרה, לא יודעת מה הכיוון שלי, מה עלי לעשות, מה התרומה שלי לעולם.
כולם מדברים על למצוא את הייעוד שלהם ולי אין שום מושג. כבר לא בטוחה שבכלל יש דבר כזה, יעוד. ואני באמת מנסה. מחפשת הזדמנויות בפייסבוק, הולכת לכנסים וסדנאות וכלום. משהו שם עיוור בי לגמרי ואני לא מצליחה לקלוט כלום. את יודעת בכמה כנסים כאלה כבר הייתי השנה? וכל דבר כזה עולה כסף. תביני, אני בעיקר מוציאה ולא מכניסה כלום”.